בואו נדמיין לרגע שאנחנו יכולים לחבר מצלמה זערורית על נמלה ודרכה לראות את מה שהנמלה רואה. אבן קטנה הייתה נראית לנו כסלע ענק. שולחן נראה כמו בניין ענק שראשו בעננים. להלכה, אנחנו והנמלה מסתכלים על אותם הדברים ורואים את אותו העולם, בפועל, הנמלה רואה עולם אחר לגמרי מאיתנו.
זהו בדיוק ההבדל בין העולם שרואה בעל עסק קטן לבין העולם שרואה חברה גדולה. להלכה גם החברה הגדולה וגם העסק הקטן פועלים בעולם עסקי תחת אותם כללים, אבל בפועל העסק הקטן רואה עולם אחר לגמרי מחברה גדולה.
בד"כ לחברה גדולה כבר יש הכנסה קיימת, המשכורת של בעל החברה או המנכ"ל מובטחת, לחברה גדולה יש תשתית של יצור, שיווק, מכירות, ישנם אנשים מיומנים בכל תפקיד, יש מוניטין ועצם השימוש בשם החברה פותח דלתות, יש מימון בנקאי רחב והיא יכולה להסתכל רחוק לעבר האופק העסקי שלה.
מה לגבי העסק הקטן? ראשית, בעל העסק חייב דבר ראשון לדאוג לפרנסתו וזו ההתעסקות המרכזית שלו במרבית המקרים. בעסק קטן בעל העסק הוא גם המנכ"ל, גם איש השיווק, המכירות, התפעול. במרבית המקרים הוא אינו מיומן בכל התפקידים הללו. קשה לו לקבל אשראי בנקאי מספק והחשיבה לטווח ארוך, בפועל כמעט ואינה קיימת.
למשל נתבונן במושגים כמו "חזון" או "תוכנית עסקית". התוכנית עסקית אמורה להתוות דרך לחברה. לחברה גדולה זה אכן מתאים. היא יכולה לקבוע חזון לטווח זמן של שנים קדימה ואז לבנות תוכנית עסקית לצורך מימושו. בדיוק כפי שפיל שהולך ביער, לחברה הגדולה יש את המשאבים, הכוח הפיננסי, כוח אדם מיומן והידע לפלס לעצמה את הדרך. אבל האם לעסק הקטן יש את אותה היכולת? איזה אופק בדיוק הוא רואה? מכסימום כמה חודשים קדימה. זה לא שבעל העסק הקטן לא רוצה לחשוב לטווח ארוך, אבל כמו נמלה, הוא חייב כל הזמן להתאים את עצמו למציאות משתנה- לקוח מאחר בתשלומים, ספק שלא מגיע, חריגה מהמסגרת בבנק ועוד, בעוד שהחברה הגדולה במרבית המקרים יוצרת את המציאות שלה.
דוגמה נוספת היא בתחום גיוס המימון. ההבדל המרכזי בין חשיבה של חברה גדולה לעסק קטן בתחום זה הוא שחברה מגייסת מימון (או אשראי) כשהיא יכולה, בעוד שעסק קטן רץ לבקש הלוואה מהבנק כשהוא צריך וזה בדרך כלל כבר מאוחר מידי ואז האשראי יקר או מצומצם.
זה לא שלפילים או לחברות גדולות אין בעיות, רק הבעיות הללו שונות לגמרי מהבעיות שיש לנמלים.
על העסק הקטן להבין שהוא חי בעולם של נמלים ולהתאים את עצמו לעולם הזה. עליו לנצל את היתרונות של הנמלה: גמישות מחשבתית, היכולת להשתחל למקומות קטנים (נישות), היכולת להשתנות במהירות, היכולת לפעול מהר, הוצאות נמוכות. על בעל העסק הקטן לנצל את "היתרון לקוטן" שלו ולא נסות להתנהל כמו חברה גדולה, ולוותר על היתרונות שלו מצד אחד מבלי היכולת להשתמש ביתרונות של החברה הגדולה מהצד השני, רק כך הוא יוכל לשרוד בעולם העסקי ואולי פעם לגדול להיות פיל.